ילדות/ים וימי הזיכרון

 

הורים יקרים שלום,

ימי הזיכרון בפתח ובכל שנה מחדש זהו נושא טעון ומורכב ביחס לילדות/ים בגיל הרך.

מכתב זה נועד לסייע לכם, ההורים, להתמודד עם תכנים העשויים לעלות סביב ימי הזיכרון ולענות על שאלות כגון איך מסבירים זאת ילדות/ים? אולי עדיף שלא לדבר כלל? מה עושים איתן/ם בצפירה?

 

  • חשוב לתווך לילדות/ים את הנושאים, מורכבים ככל שיהיו, על מנת שיקבלו מידע אמין, מהימן ומותאם. שיח ישיר , אמיתי ומותאם מסייע בהפחתת חרדה וחיזוק תחושת הביטחון של הילד/ה בכן/ם ההורים, בעצמה/ו, ובעולם בכלל.
  • התאמת השיח לגיל הילד/ה, רמת ההבנה, התאמה לידע הקיים (רצוי לפתוח בשאלה אם ומה יודע.ת על יום הזיכרון) וכמובן למאפייני האישיות ומידת הרגישות שלה/ו.
  • שיחה קצרה ותמציתית, רצוי ביום עצמו ולא הרבה לפני, למשל- "את/ה יודע/ה שהיום נשמע צפירה ונעמוד דום, זה יום הזיכרון לשואה / לחיילי צה"ל, אנחנו מציינים את היום הזה כדי לזכור אנשים גיבורים ואמיצים...", לפני המון שנים בארץ רחוקה קרה אסון לעם שלנו, התגברנו עליו ואנחנו היום נזכרים בו ובגבורה..."
  • שימוש בהרחקה- למשל, "זה קרה לפני המון שנים", "זה היה בארץ רחוקה מאוד"- דבר היוצר תחושת מוגנות.
  • סיום חיובי ואופטימי- "היום יש לנו צבא חזק ששומר עלינו", "הרבה אנשים הגיעו לארץ ועזרו להקים את המדינה", "אנחנו יודעים ויכולים להתגבר על קשיים/ לשמור על עצמנו"...
  • הבחנה בין ימי הזיכרון והאיומים שהם מייצגים, לבין העת הנוכחית- אנחנו בתקופה אחרת, יש לנו מדינה, צבא חזק, התגברנו על קשיים ונמשיך להתגבר...
  • הפחתת חשיפה לאמצעי התקשורת ככל שניתן, לתמונות או תכנים מאיימים וכן להימנע משימוש במילים קשות, כגון "רצח", "השמדה" וכד'.
  • לגיטימציה לתגובות שונות- אין לצפות מילדים לבטא עצבות, ויותר מכך- ישנם ילדות/ים העשויים להגיב אף  בצחוק, חשש, מבוכה וכו'. יש להימנע מכעס או ביקורת כלפי תגובות כאלה, אלא להתייחס באופן כללי- "זה באמת מצב שונה...", "אני רואה שקצת קשה לך עכשיו..."
  • לגיטימציה לנהוג כרגיל בימי הזיכרון- חשוב שלא נעביר ציפייה שצריך להיות עצובים, אלא שמותר לנהוג כפי שאתם עושים בשגרת הבית, לשחק, לצחוק וכו'. אם יש שינויים בשגרה- כגון ביטול חוג- רצוי לקשר ליום זה ולהסביר שבכל המדינה מכבדים את היום ומקיימים טקסים ולכן אין חוגים וכו'.
  • במידה והינכם משפחה שכולה או שיש סיפור משפחתי אישי הקשור לימי הזיכרון, ניתן לשתף ולספר לילד/ה בצורה מקוצרת ומותאמת.
  • במידה ונהוג או מקובל במשפחתכם- ניתן להדליק נר זיכרון ולשתף את הילדים בכך שזהו סמל נוסף של זיכרון.

הכנה לצפירה- מתי תהיה, מה עושים בה, הבחנה בין  צפירה ואזעקה או צפירת שבת. ניתן לומר גם שבצפירה עומדים כדי לכבד ולזכור אנשים שאינם / אנשים שעברו קשיים רבים/ עומדים כאות תודה לחיילים האמיצים ששומרים עלינו, בהתאם למה שמתאים לכם.ן ולילדים.ות.

  • עם ילדים בגילאי 4-6 ניתן להיעזר בספרים, כגון "למה לנפתלי קוראים נפתלי"/ אלונה פרנקל, או "חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי"/ ד"ר תמר מאיר. ניתן גם להיעזר בסרטון של "החברים של יעל":  https://www.youtube.com/watch?v=QtipvIE7jEo .

 

  • במידה ואתם חשים במצוקה או קושי סביב תכנים אלה אצלכם או אצל הילד.ה- ניתן לפנות ולהיעזר במנהלת הגן. במידת הצורך היא תפנה לשיחת ייעוץ עם פסיכולוג.ית הגן.

 

בברכת ימים קלים ורגועים,

צוות השירות הפסיכולוגי-החינוכי