על קומפקטיות וישוב שטוב לחיות בו

גני תקווה דורגה במקום ה-3 בארץ במדד הקומפקטיות של הלמ"ס. מדד הקומפקטיות בדק 201 רשויות בישראל וסיווג אותם לפי פיזור המבנים על פני השטח. ככל שהבנייה מפוזרת יותר – כך הישוב פחות קומפקטי ומתאפיין בקטיעות של המרחב. שימו לב, ישוב קומפקטי הוא לא ישוב צפוף, צפיפות מתייחסת לנפחי בניה, ואילו מדד הקומפקטיות מתייחס לתפיסת קרקע.

למה זה מעניין?

כאשר השימושים העירוניים (מגורים, פארקים, בתי ספר, עסקים) קרובים זה לזה מתאפשרת הליכה רגלית ברחבי הישוב. ישוב קומפקטי הוא ישוב הליכתי, וכשזה קורה, כולנו מרוויחים מזה.

הכלכלה המקומית והעסקים המקומיים מרוויחים משום שתנועת האנשים במרחב עולה ומתקיימות יותר רכישות ספונטניות לעומת רכישות מתוכננות. הרשות מרוויחה (ולכן גם תושביה) על ידי ייעול של תחזוקת התשתיות העירוניות כמו ביוב, פינוי זבל ועוד. הסביבה מרוויחה טביעת רגל אקולוגית קטנה יותר בזכות שימוש מועט יותר ברכב המזהם ובניצול של משאב הקרקע. התושבים והתושבות מרוויחים ישוב בטוח יותר בזכות תנועת הולכי רגל רבה בשעות יום שונות, אורח חיים בריא יותר מאורח החיים היושבני מוטה הרכב הפרטי וזמן למשפחה ולבילוי במקום הזמן שבוזבז על נסיעות ופקקים. אם בעבר היינו פרבר מנומנם, היום הישוב מתקרב בצעדי ענק אל עבר החזון הישובי לישוב עירוני קטן ויעיל, נגיש למרחב המטרופולוני עם מרחב ציבורי פעיל ותוסס וסביבת חיים מטופחת וירוקה.

הישג קומפקטי זה הופך את הישוב לישוב שטוב לחיות בו. ואת זה לא אנחנו אמרנו, אלא ׳עמותת מרחב׳ (עמותה המקדמת סביבה עירונית המבוססת על מרחב ציבורי שהאדם במרכזו) שהגדירה 11 עקרונות לישוב שטוב לחיות בו:

1. שימוש יעיל בקרקע במרקם הבנוי

2. רשת רחובות רציפה, צפופה והליכתית

3. אוכלוסייה מגוונת

4. מגוון אמצעי תחבורה וצמצום השימוש ברכב פרטי

5. עירוב שימושים

6. עידוד כלכלה מקומית ליצירת מגוון הזדמנויות כלכליות 7

7. מרכז ישוב מוגדר

8. מגוון שטחים פתוחים

9. משילות דמוקרטית, משתפת ושקופה

10. ניהול ותחזוקה ברי קיימא של תשתיות ומשאבים

11. אדריכלות תומכת עירוניות

 

בזכות מה מתאפשר הישג זה?

למועצה יש מעט שטחי שיפוט ועתודות קרקע, לכאורה עמדת חיסרון. אך בזכות שילוב התשתיות והמתקנים הציבוריים כמו מוסדות החינוך, התרבות והקהילה ניתן להפוך את הלימון ללימונדה. לדוגמה, על ידי פתיחת מתקני הספורט אשר נמצאים במגרשי בית הספר לשימוש כל הקהילה לאחר שעות הלימודים, או על ידי שימוש בקומות העליונות של גני הילדים והמעונות למועדוניות, משרדים קהילתיים. דוגמה נוספת הוא הפעלת צהרונים וחוגים בשעות אחה״צ והערב של מוסדות החינוך. בהפיכת מוסדות החינוך למרכזים שכונתיים מגוונים ושוקקים מרוויחים לצד הערך התכנוני של ניצול משאבי קרקע לפעולות גם ערך חינוכי וקהילתי.

 

למה חשוב לדעת את זה?

השטח המיועד להקמת בי״ס מוגדר כשטח המיועד למבנה ציבור. גם במידה ויוקם בו בי״ס וגם במידה ויוקם בו מבנה ציבור אחר – כנראה שיחול בו העיקרון של שילוב שימושים.

 

לקריאה על מדד הקומפקטיות באתר הלמ״ס - לחצו כאן

להעשרה בנושא הליכתיות ניתן לעיין בתוכנית האסטרטגית הלאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני - לחצו כאן

למידע נוסף על פעילויות בבי״ס לאחר שעות הפעילות - לחצו כאן